"שבע הממלכות" טרילוגיית ספרי פנטזיה מאת קירסטין קאשור.
מחוננת
רקע לסיפור:
בעולם פנטסטי בסגנון ימי הביניים יש ארץ שמחולקת לשבע ממלכות. וכמובן שבשבע הממלכות חיים אנשים, אבל חלק מהם נולדים עם עיניים שונות אחת מהשנייה- מחוננים.
למחוננים יש כולות מיוחדות. זה יכול להיות כל דבר- מחישוב מספרים ועד כישרון להריגה.
למלכים יש הזכות, הכוח והיכולת לקחת כל תינוק מחונן, שיגדל בארמון וישרת את המלך אם כישרונו טוב מספיק.
על מה מסופר?
קטסה היא מחוננת. היא מחוננת בהריגה. ובשל כך המלך רנדה משתמש בה כמתנקשת. קטסה מתעבת את זה. היא מתעבת את כישרונה, את ניצולם של המלכים את המחוננים, את היחס של האנשים כלפי מחוננים.
בעקבות פעולה מבצעית היא פוגשת את פו- נסיך מחונן בלחימה. יחד הם יוצאים למסע שיכול לשנות את גורל שבע הממלכות.
אש
רקע לסיפור:
בעולם פנטסטי בסגנון ימי הביניים, בארץ הגיאיות, חיים אנשים- וגם מפלצות. המפלצות מהממות את התודעה שלך, הן מהפנטות את הצופה עם יופיין- ארנבים, סוסים, נמרים- כולם יוצאי דופן ומופלאים.
אפילו היו שמועות על מפלצת דמויית אדם.
על מה מסופר?
אש לא אוהבת שמסתכלים עליה, כי תמיד כשמסתכלים על שיער הלהבה שלה, על גופה המהמם, על פניה העדינות- אנשים מתהפנטים, או מנסים להרוג אותה. אש שונאת את הכוח שלה כמפלצת, שקיבלה מאביה הנורא, אבל כשגורל כל ממלכת הגיאיות מונך על כתפיה, מה כבר היא יכולה לעשות?
בקיצור:
אני חובבת ספרי פנטזיה מושבעת, ועוד בסגנון ימי הביניים? אני פשוט אוהבת את זה! כאילו, באמת. שלא כמו ב"הזמן השבור", שנצמד למקורות ההיסטוריים של ימי הביניים (יותר מדי אפילו), הספרים האלה משוחררים יותר, הם זורמים ולא מוגבלים.
בשני הספרים מסופר על דמות פמיניסטית, באחד קשוחה ובשני עדינה יותר, שלא אוהבת את כוחה ולא רוצה ילדים.
ואני באמת באמת לא רוצה להשוות את "מחוננת" ל"משחקי הרעב"- אבל זה פשוט ככה (קטסה וקטניס.....). אש, כדמות, מאוד דומה לקטסה. קטסה, כדמות, מאוד דומה לקטניס. אבל איך אומרים? great mind think alike. ובואו נשאיר את זה ככה, כי באנו לפה בשביל לדבר על "שבע הממלכות".
ספרים טובים. מעולים אפילו. על שתי נשים חזקות מסביבתן ומכוחן גם יחד. הן לא קשורות אחת לשנייה, חוץ מזה ששתיהן דמויות ראשיות בטרילוגיה נהדרת מאת אותה סופרת.
העלילה מעניין, הרעיונות לשני הספרים מבריקים באופן יוצא דופן, ובעיקר אהבתי איך שני הספרים שתי העלילות, שתי הממלכות, מתחברות בדרכים שלא חשבתי עליהן.
ובקיצור- אהבתי.
לגילאי 12 ומעלה... 13 ומעלה...
ציון:
מחוננת
רקע לסיפור:
בעולם פנטסטי בסגנון ימי הביניים יש ארץ שמחולקת לשבע ממלכות. וכמובן שבשבע הממלכות חיים אנשים, אבל חלק מהם נולדים עם עיניים שונות אחת מהשנייה- מחוננים.
למחוננים יש כולות מיוחדות. זה יכול להיות כל דבר- מחישוב מספרים ועד כישרון להריגה.
למלכים יש הזכות, הכוח והיכולת לקחת כל תינוק מחונן, שיגדל בארמון וישרת את המלך אם כישרונו טוב מספיק.
על מה מסופר?
קטסה היא מחוננת. היא מחוננת בהריגה. ובשל כך המלך רנדה משתמש בה כמתנקשת. קטסה מתעבת את זה. היא מתעבת את כישרונה, את ניצולם של המלכים את המחוננים, את היחס של האנשים כלפי מחוננים.
בעקבות פעולה מבצעית היא פוגשת את פו- נסיך מחונן בלחימה. יחד הם יוצאים למסע שיכול לשנות את גורל שבע הממלכות.
אשרקע לסיפור:
בעולם פנטסטי בסגנון ימי הביניים, בארץ הגיאיות, חיים אנשים- וגם מפלצות. המפלצות מהממות את התודעה שלך, הן מהפנטות את הצופה עם יופיין- ארנבים, סוסים, נמרים- כולם יוצאי דופן ומופלאים.
אפילו היו שמועות על מפלצת דמויית אדם.
על מה מסופר?
אש לא אוהבת שמסתכלים עליה, כי תמיד כשמסתכלים על שיער הלהבה שלה, על גופה המהמם, על פניה העדינות- אנשים מתהפנטים, או מנסים להרוג אותה. אש שונאת את הכוח שלה כמפלצת, שקיבלה מאביה הנורא, אבל כשגורל כל ממלכת הגיאיות מונך על כתפיה, מה כבר היא יכולה לעשות?
בקיצור:
אני חובבת ספרי פנטזיה מושבעת, ועוד בסגנון ימי הביניים? אני פשוט אוהבת את זה! כאילו, באמת. שלא כמו ב"הזמן השבור", שנצמד למקורות ההיסטוריים של ימי הביניים (יותר מדי אפילו), הספרים האלה משוחררים יותר, הם זורמים ולא מוגבלים.
בשני הספרים מסופר על דמות פמיניסטית, באחד קשוחה ובשני עדינה יותר, שלא אוהבת את כוחה ולא רוצה ילדים.
ואני באמת באמת לא רוצה להשוות את "מחוננת" ל"משחקי הרעב"- אבל זה פשוט ככה (קטסה וקטניס.....). אש, כדמות, מאוד דומה לקטסה. קטסה, כדמות, מאוד דומה לקטניס. אבל איך אומרים? great mind think alike. ובואו נשאיר את זה ככה, כי באנו לפה בשביל לדבר על "שבע הממלכות".
העלילה מעניין, הרעיונות לשני הספרים מבריקים באופן יוצא דופן, ובעיקר אהבתי איך שני הספרים שתי העלילות, שתי הממלכות, מתחברות בדרכים שלא חשבתי עליהן.
ובקיצור- אהבתי.
לגילאי 12 ומעלה... 13 ומעלה...
ציון:
 |
| ארבע וחצי סימניות, על גבול החמש. |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה