"כולנו אך דמויות בסיפור,
התפקיד למפרע כתוב ותפור.
כולנו הומצאנו לתכלית ידועה,
לא נוכל לחולל חדשות לישועה,
או להשתנות ולהיות לאחרים-
כי איננו אלא דמויות בספרים"

"הסיפור שאינו נגמר", מיכאל אנדה, הוצאת "לנדורי", עמוד 81

יום שבת, 25 במאי 2013

יום מגבת שמח!!

אני חייבת מגבת כזאת, שכתוב עליה "בלי פאניקה"
יום מגבת שמח, אנשים!
(לא יודעים מה זהכנסו לכאן)
בנוסף, סיימתי לפני דקות אחדות את "הפירמידה האדומה", הספר הראשון בסדרת "משפחת קיין והאלים המצריים". ואני כל כך רוצה המשך! אני חייבת ספרייה עכשיו!
אז ניסיתי להרגיע את העצמי ולהגיד "תירגעי, מחר יש לך ספרייה ושני שיעורי ביולוגיה לקרוא בהם כמה שרק תרצי" (המורה הבריזה לנו חצי מהשיעורים השנה, לא יפתיע אותי אם זה יקרה גם מחר).
תאחלו לי בהצלחה!

משפחת קיין והאלים המצריים- הפירמידה האדומה

התחלתי את "הפירמידה האדומה" לפני שבועיים בערך. חשוב לי לציין שזה לא טוב כמו "פרסי ג'קסון" אבל בהחלט מתקרב לרמה שלו וראוי להערכה רבה. רבה מאוד.

על מה מסופר?
קרטר אוהב את אבא שלו. גם באופן כללי אין לו בעיה לטייל אתו ברכבי העולם וללמוד ממנו ארכיאולוגיה מצרית. וגם אם יש לו בעיה- הוא הרי לא יאמר את זה לאבא שלו. וגם אין לו הרבה בעיה להיפגש עם אחותו, סיידי, רק פעמיים בשנה.
סיידי גרה עם סבתא וסבא שלה והחתולה שאבא הביא לה. היא חיה חיים הרבה יותר נורמליים מאשר קרטר. בסוד היא מקנאה בו ובזמן שלו עם אבא. אבל היא הרי לא תגיד את זה.
הסיפור מתחיל באחת משתי הפעמים בשנה שהם נפגשים, ומסופר בהקלטה שהסופר קיבל מהם, שבה הם מספרים את סיפורם.

בקיצור:
אין על ריק ריירדן. שוב הוא הצליח להעביר את מה שהוא רוצה באחת הדרכים הכי נפלאות שקיימות לאדם. והוא הרי עושה את זה בכל כך כהרבה כישרון! (הוא כתב את ספרי "פרסי ג'קסון" המדהימים, שמלמדים על המיתולוגיה היוונית)(וסדרת ההמשך "גיבורי האולימפוס" על המיתולוגיה הרומית)
מחוץ לעלילה המדהימה, הרעיון לכתוב את זה כהקלטה שקרטר וסיידי הקליטו יחד ו"שלחו" לסופר הוא גאוני. העלילה זורמת, כמו בבן דודו "פרסי ג'קסון", ומלאת אקשן והומור, כמו גם העברת הידע על המיתולוגיה המצרית- שלא ידעתי שהיא כל כך מעניינת. כל כך מעניינת שאם תהיה לי אי פעם חתולה- אני אקרא לה "בסתת" על שם אלת החתולים המצרית. ואת כל זה למדתי מהספר המדהים הזה, לגמרי סטייל "פרסי ג'קסון" וגם לאותם גילאים, אבל שונה בהרבה מובנים.
ובקיצור- אהבתי.
יצאו עוד שני ספרים בטרילוגיה- "כס האש" ו"צל הנחש", ועוד ספרון בשם "בן סובק" ומפגיש בין קרטר לפרסי.

ציון:
חמש סימניות. ובלי פרוטקציה מ"פרסי ג'קסון"


יום שבת, 18 במאי 2013

The Wise Man's Fear

אחרי הרבה זמן שרציתי לעשות את זה, התחלתי לתרגם לעצמי (ולאחותי) את הספר השני בסדרת "רשומות קוטל המלכים"- "רשומות קוטל המלכים- הספר השני: פחדו של האיש החכם" (בתרגום חופשי ביותר), שהוא הספר השני שלי "שם הרוח" המדהים מאת פטריק רותפס.
יש בערך 1000 עמודים.....
טוב... תאחלו לי בהצלחה!!!

יום שבת, 11 במאי 2013

התחלת הפירמידה האדומה

אתמול,  אחרי מספר מועט של שכנועים מצד חברתי, התחלתי את סדרת "משפחת קיין והאלים המצריים". כמובן שאחרי כל כך הרבה זמן בלי אף פרסי ג'קסון לרפואה,  זה היה רק עניין של זמן עד שאתחיל עוד סדרה של ריק ריירדן.

איימוס הביט בבניין האמפייר סטייט בעיניים מצומצמות. "במנהטן יש בעיות אחרות.  אלים אחרים. מוטב לשמור מרחק."
"מה אחרים? " דרשה סיידי לדעת.
"שום דבר. "

רק אותי משעשע במיוחד הקטע הזה,  שהסופר- הגאון- בעצם שילב את שני הספרים? זה גאוני!


יום שבת, 4 במאי 2013

פוסט טרום "השקט והשאל"


אני שמה לב.
אני שמה לב למילים על הדף, ותוך כדי לקרקוש של מכונת הכביסה, וגם לריח קל של עוף באוויר, ולמספר העמודים שנשארו עד לסוף הפעם השנייה של "החור שברעש" מאת פטריק נס.
"השקט והשאל" שוכב כבד על הברכיים שלי, מחכה לסוף המיוחל של ספרו הקודם ולתחילת מסע חדש אל תוך המילים שבפירוש אין לי מושג מה הן ייצרו בסופו של דבר. אין לי מושג מה עומד לקרות.
והעמוד האחרון (ובלי ספויילרים) נגמר. אני הופכת אותו מהר, אבל כמו סלואומוושן:

סוף ספר 1

אני אוספת את שני הספרים
מסתכלת על שניהם בלב הולם.
שני מסעות,
שני ספרים,
ושתי פעימות לב שרודפות אחת אחרי השנייה
בום-בום,         בום- בום,        בום- בום.

"השקט והשאל" מתחיל לחיות לי ביד בעוד
3
2
1

0