"כולנו אך דמויות בסיפור,
התפקיד למפרע כתוב ותפור.
כולנו הומצאנו לתכלית ידועה,
לא נוכל לחולל חדשות לישועה,
או להשתנות ולהיות לאחרים-
כי איננו אלא דמויות בספרים"

"הסיפור שאינו נגמר", מיכאל אנדה, הוצאת "לנדורי", עמוד 81

יום שבת, 24 במרץ 2012

ההצהרה

"ההצהרה", ספר מדע בדיוני- עתידני מאת ג'מה מלי.

רקע לסיפור:
העלילה מתרחשת בעוד יותר ממאה שנים.
מדענים הצליחו להמציא תרופה שמעניקה חיי נצח. אבל בעקבות כך נוצר גידול רב באוכלוסיית העולם, ולכן חל איסור על הבאת ילדים לעולם. איסור זה מכונה "ההצהרה".

אבל יש אנשים שלא מכבדים את ההצהרה. ילדיהם נשלחים למוסד לילדי נטל שבו מלמדים את הילדים להיות מועילים ולשרת את האנשים ה"חוקיים" במקום להיות לנטל על העולם.

על מה מסופר?
אנה היא ילדת נטל בת 15 וכל רצונה הוא להיות בעלת ערך כדי לכפר על כך שהיא חיה.
היא גדלה במוסד לילדי נטל שבו יש משמעת נוקשה מאוד.
עד שפיטר בא.
רוב הילדים "נתפסים" כשהם קטנים, אבל פיטר לא.
אנה מבולבלת. לא רק שבעיניה פיטר לא מבין כלום, אלא שהוא גם מספר לה דברים על עצמה ועל הוריה.
והיא הרי שונאת את הוריה אשר הביאו אותה לעולם בדרך לא חוקית.

בקיצור:
אהבתי.
אהבתי בעיקר את האהבה שנרקמת בדרך ממש טבעית ולא מעוררת חשד. היא לא "אוי, גיליתי שאני מאוהבת". להיפך, אם אני זוכרת נכון, אנה לא אמרה מעולם בספר שהיא אוהבת את פיטר, לפחות עד העמודים האחרונים. (ואני לא מגלה לכם שום דבר, הרי צפוי שזה מה שיקרה).
קצב ההתרחשות נהדר, לא מהיר מדי ולא איטי מדי. אין תיאורים מיותרים. הדמויות אנושיות.
לאחרונה נתבשרתי שיש עוד שני ספרי המשך שעוד לא תורגמו לעברית.
אבל אם יתרגמו, תאמינו לי שאני אדע.


ציון:
חמש סימניות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה