אבודים בלב ים

 

"אבודים בלב ים". ספר מדהים מאת מ"ה הרלונג.

רקע לסיפור:

בן בן החמש-עשרה חושב שאביו השתגע. אחרי מות אמם הפתאומי אביו מחליט פתאום לקנות סירה ולהפליג בה במשך שנה. בן אוהב לשוט- הוא שט באגם שקרוב לביתו כל הזמן. אבל לא במשך שנה שלמה על מפרשית ישנה בשם "קריסליס" עם אביו ושני אחיו הקטנים: דילן בן האחד-עשרה וג'רי בן החמש.

על מה מסופר?

אחרי כמעט שנה בים בין איי הבהאמה כולם כבר התחילו להתרגל לחיים על הסירה. עד שיום אחד אביהם לא מעיר את בן למשמרת הלילה שלו. הוא פשוט נעלם והם לא יודעים היכן הם. בן לא יודע מה לחשוב. וגם אין לא ממש זמן לחשוב. סערה ענקית פוגעת במפרשית הקטנה. הם חייבים לשרוד. בן חייב לשמור על החיים של אחיו.

הסערה שוככת לבסוף והם מגיעים כולם לאי בודד מלא צוקים ושני חופים קטנים. עכשיו הם באמת צריכים לשרוד.

בקיצור:

סיפרתי לכם כבר על ספרים שגורמים לחיוך. סיפרתי לכם על ספרים ששואבים אותכם פנימה. יש מאות אלפי סוגי ספרים, שכל אחד מהם נותן הרגשה שונה לחלוטין. הספר הזה גורם לך להיות כמו זומבי. אתה מרגיש את הקור של המקרר ואת החום של האוויר בחוץ. אתה שומע את הכיסא חורק ואת החתול מיילל. אתה יכול לטעום ולאכול את האוכל שלך. אבל הכול כאילו קורה מסביבך. השרירים שלך מרגישים רפויים. כל כך רפויים.

הספר הזה לא מפחיד. הוא גם לא מלחיץ. ובתוכו אתה יכול להבין כל מילה ומילה. יש ספרים שאתה יכול להישאב אליהם אבל לא תמיד אתה ממש נמצא שם. הספר הזה, למרות שהוא מסופר מגוף ראשון, גורם לך להיות שם. אולי אתה לא הדמות עצמה, אבל אתה שם. ואתה נמצא שם ואתה חווה את מה שהדמות חווה וזה, לפי דעתי, מה שעשה את השרירים שלי רפויים כל כך.

לקחו לי שלושה ימים שלמים לקרוא אותו, אולי בגלל שלא ריציתי שייגמר. אולי בגלל שכל הזמן הפריעו לי באמצע. אבל בסך הכול היה לי פשוט נהדר לקרוא אותו.

קטע אחד שצריך למסגר:
"היה היו שלושה אחים שהלכו לאיבוד בים. אחד כמעט טבע. אחד כמעט יצא מדעתו. אחד נפל ממצוק."

אני גם חושבת שהשם של זה באנגלית מתאים מאוד "The great wide sea" (הים הגדול והרחב) אבל גם השם העברי נחמד מאוד.

הספר מגיל 13-14 ומעלה. עוד מעלה.

ציון:

חמש סימניות